ויכוח של כל בוקר
חזרת הש"ץ נועדה במקורה להוציא את מי שאינו בקי, ויש בה מעלה גדולה גם היום.
השיעור עוסק בשאלה שעולה כמעט בכל מניין קטן: כמה אנשים צריכים לסיים את תפילת שמונה עשרה כדי שהחזן יוכל להתחיל את חזרת הש"ץ? הרב אמר שזה קורה פעמים רבות, ושבאותו שבוע ממש התחילו להתווכח על כך. לכן כדאי לראות פעם אחת את המקורות ואת הדעות, ולדעת בדיוק מה עומד מול מה.
קודם כל, מהי חזרת הש"ץ? בתחילה היא נועדה להוציא ידי חובה את המתפללים שאינם בקיאים בתפילת שמונה עשרה. אבל יש בה גם עניינים נוספים. על פי האר"י, מעלתה של חזרת הש"ץ גדולה אפילו ממעלת תפילת הלחש. ועל פי הפשט, יש בה עניין שכולם יחד, כציבור, מכירים שבורא עולם הוא הרופא והגואל, ומבקשים יחד את כל הבקשות.
כולנו יודעים מן המשנה במסכת מגילה שאין אומרים דבר שבקדושה בפחות מעשרה. אין פורסים על שמע ואין עוברים לפני התיבה בפחות מעשרה. אבל השאלה כאן אחרת: עשרה נמצאים, ורק חלקם עדיין באמצע התפילה.